אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961

חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961

מגזין בתחום :
 חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961 1
פרק ראשון: הלשכה ותפקידה
1. הקמת הלשכה
מוקמת בזה לשכת עורכי-הדין (להלן - הלשכה), שתאגד את עורכי-הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת-הדין.
2. תפקידי הלשכה (בתוקף עד יום 22.2.2010) (תיקון: תשס"ט, תש"ע) 14, 15
הלשכה -
(1) תרשום מתמחים, מפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי-דין על-ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(3) תקיים שיפוט משמעתי לחבריה ולמתמחים,
הכל בהתאם לחוק זה.
(4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק.
2. תפקידי הלשכה (בתוקף מיום 23.2.2010) (תיקון: תשס"ט, תש"ע) 14, 15
הלשכה -
(1) תרשום מתמחים, מפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי-דין על-ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א;
(3) תקיים שיפוט משמעתי לחבריה לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים, הכל בהתאם לחוק זה.
(4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק.
3. פעולות הלשכה שברשות (תיקון: תש"ע15)
הלשכה רשאית, בין השאר -
(1) לחוות דעתה על הצעות-החוק בעניני בתי-משפט וסדרי-דין;
(2) (בוטלה);
(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
(5) לייסד קרנות-ביטוח, קרנות-פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
(7) לעסוק בהוצאות ספרות משפטית.
4. הלשכה - תאגיד
הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
4א. מקום מושב הלשכה (תיקון: תשכ"ח)
מקום-מושבה של הלשכה הוא ירושלים.
5. הלשכה - גוף מבוקר
הלשכה תעמוד לביקרתו של מבקר המדינה.
פרק שני: מוסדות הלשכה
6. מוסדות הלשכה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ח)
אלה מוסדות הלשכה:
(1) ראש הלשכה;
(2) המועצה הארצית;
(3) הועד המרכזי;
(4) הועדים המחוזיים;
(5) בית-דין משמעתי ארצי;
(6) בתי-דין משמעתיים מחוזיים;
(7) מבקר הלשכה;
(8) ועדת אתיקה ארצית;
(9) ועדות אתיקה מחוזיות.
6א. סייג לכהונה (תיקון: תשנ"ה)6
כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי הועד המרכזי, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות, והוא הדין במי שנבחר או נתמנה בידי המועצה הארצית, למעט לכהונה של חבר בועד המרכזי; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.
7. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)
8. ראש הלשכה (תיקון: תשנ"ה)
(א) ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.
(ב) (1) לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;
(2) לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.
8א. ממלא מקום ראש הלשכה (תיקון: תשל"ו, תשמ"ז)
(א) המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חברי הועד המרכזי בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ב) נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.
8ב. בחירת ראש לשכה בידי המועצה (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ה)
(א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
(א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.
(ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.
8ג. העברת ראש הלשכה מכהונתו (תיקון: תשנ"ה)
(א) המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו. החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.
(ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.
(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת הועד המרכזי שנתקבלה ברוב של שני שלישים לפחות מחבריו; הועד המרכזי לא ידון בהצעה כאמור אלא על פי פניית רוב חבריו או רוב חברי המועצה הארצית.
(ד) הועד המרכזי לא יציע להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, אלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; וזאת לאחר שניתנה לראש הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועד המרכזי והמועצה הארצית, בעצמו, או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; הועד המרכזי יקבע, באישור המועצה הארצית, את הנוהל לענין זה.
(ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים לאחר החלטת הועד המרכזי; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.
9. המועצה הארצית (תיקון: תשנ"ה, תש"ס, תשס"ג10)
(א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(3) פרקליט המדינה;
(4) הפרקליט הצבאי הראשי;
(5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.
(ב) התפטר ראש הלשכה שקדם לראש הלשכה המכהן אותה שעה, מחברותו במועצה הארצית, נפטר, או נבצר ממנו דרך קבע לכהן בה, יבוא במקומו ראש לשכה שקדם לו והוראה זו תחול באותו אופן כל אימת שנתפנה מקומו של ראש לשכה קודם.
9א. מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית (תיקון: תש"ם, תש"ס, תשס"ג)
(א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפי הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
(ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
(ה) (בוטל)
9ב. הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה (תיקון: תש"ם)
(א) חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.
(ב) תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי -
(1) המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חב המועצה;
(2) יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.
(ג) ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.
(ד) לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.
(ה) יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא-הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.
(ו) חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרו מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.
10. תקופת כהונה (תיקון: תש"ם, תשמ"ז)
תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.
11. הועד המרכזי (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ה, תשנ"ה, תשס"ג10)
(א) הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של הלשכה, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה.
(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:
(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט
בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;
(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.
(ג) מועדי בחירת הועד המרכזי לענין סעיף זה וסדרי הבחירות ייקבעו בכללים.
11א. חבר הועד המרכזי שמקומו נתפנה (תיקון: תשנ"ה)
(א) התפטר נציג מחוזי בועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו נציגי אותו ועד מחוזי במועצה הארצית את מחליפו.
(ב) חבר הועד המרכזי שבחרה המועצה, שהתפטר מתפקידו כחבר הועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תבחר המועצה הארצית חבר אחר תחתיו מבין חבריה.
11ב. ניהול ישיבות הועד המרכזי וקביעת סדר היום (תיקון: תשנ"ה)
(א) יושב ראש הועד המרכזי ינהל את ישיבות הועד המרכזי ויקבע את סדר יומן.
(ב) ביקשו שליש מחברי הועד המרכזי לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.
12. מחוזות לשכת עורכי הדין (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ה, תש"ס8)
ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:
(1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;
(2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;
(3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;
(4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;
(5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;
12א. רישום חברי הלשכה במחוזות (תיקון: תש"ס8)
(א) כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.
(ב) הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.
13. הרכב של ועד מחוזי (תיקון: תשכ"ח, תשל"ו, תשמ"ז, תש"ס)
(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייחבר על-ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
(ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב-ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקום כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
(ה) התפטר יושב-ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ו) יושב ראש הועד המחוזי, שנבחר לפי סעיף קטן (ה), יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
(ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.
14. בית הדין המשמעתי הארצי (תיקון: תשמ"ז, תש"ס, תשס"ח) 12
(א) חברי בית-הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה - ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית-הדין ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית-הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
15. בתי הדין המשמעתיים המחוזיים (תיקון: תשמ"ז2, תש"ס, תשס"ח12, תשס"ט14)
(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית-דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
16. כשירות לכהונה כחבר בית-דין משמעתי (תיקון: תשמ"ז, תשס"ח)
(א) כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי -
(1) מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
(2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
(ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית-דין משמעתי.
17. תום כהונת חברי בית הדין המשמעתיים (תיקון: תשכ"ח, תשל"ו, תשמ"ז, תשס"ח)
(א) תקופת כהונתם של חברי בתי-הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.
(ב) חבר בית-דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
(ג) (בוטל)
17א. פקיעת כהונת חבר בית-דין משמעתי (תיקון: תשמ"ז, תשס"ח)
כהונת חבר בית-דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש ועדת המינויים;
(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;
(4) חדל להיות חבר הלשכה;
(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
17א1. השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי (תיקון: תשס"ח)
הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
17ב. חילופי חברים בבית דין משמעתי (תיקון: תשס"ח)
התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.
18. יושב ראש, סגנים והרכב (תיקון: תש"ם, תשמ"ז, תשמ"ט, תשס"ח)
(א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).
(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
(ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית-הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית-הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית-הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית-הדין להמשיך בו.
18א. מבקר הלשכה (תיקון: תשנ"ה)
(א) ללשכה יהא מבקר פנימי, והוא ייבחר על ידי המועצה הארצית בבחירות חשאיות לתקופת כהונה שלא תפחת מחמש שנים; לענין חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, יראו כאילו הלשכה היא גוף ציבורי כמשמעותו בחוק האמור.
(ב) מי שכיהן כמבקר שתי תקופות כהונה לא יהיה כשיר להיבחר לכהונה נוספת.
18ב. ועדות האתיקה (תיקון: תשס"ח) 12
(א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה שימנה הוועד המרכזי באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
(ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
(ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה - ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.
(ד) (1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים.
(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
(ה) הוועד המרכזי או הוועד המחוזי, יבחר מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
(ו) חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
(ח) ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.
18ג. הפרקליטים (תיקון: תשס"ח) 12
(א) ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
(ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
(ג) הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה ובין אם לאו.
18ד. ועדת המינויים (תיקון: תשס"ח) 12
(א) ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
(1) שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה - שני חברי הלשכה שיבחר הוועד המרכזי;
(ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה - שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.
(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).
(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
19. סדרי העבודה של המוסדות
מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבע בחוק זה, בתקנות או בכללים.
פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו
20. ייחוד פעולות המקצוע
הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני -
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס-הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949;
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים.
21. שמירת הוראות (תיקון: תשמ"ה)
הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
(1) מסמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
(2) ייצוג לפני בתי-דין דתיים ולפני בתי-דין צבאיים;
(3) ייצוג לפני בית-משפט, בית-דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס-הכנסה;
(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;
(5) זכותם של רואי-חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם-עבודה;
(7) חיווי-דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך-דין או על ידי רשות מרשויות המדינה.
(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.
22. זכות ייצוג על ידי עורך דין
אדם שייפה כוחו של עורך-דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.
23. סניגור-חוץ במקרים מיוחדים (תיקון: תשכ"ח)
אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם, תש"י-1950 או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך-דין כמשמעותו חוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת-דין בחוץ-לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך-דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין - בהסכמת בית-המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור - בטל מינויו של הסניגור.
פרק רביעי: הכשרה למקצוע
24. הוראה כללית
אדם כשיר להיות עורך-דין אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2) עבר תקופת-התמחות;
(3) עמד בבחינות הלשכה.
הכל לפי המפורט בפרק זה.
25. השכלה משפטית גבוהה (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ח)7,3
אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
(2)3 בוגר בלימודי-משפט במוסד בחוץ-לארץ שהוכר, לענין הוראה זו; על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה.
(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2).
(3) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים עורך-דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו.
(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.
25א. הועדה להכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (תיקון: תשנ"א)
(א) שר המשפטים ימנה ועדה של אחד עשר חברים (להלן - הועדה להכרה) לשם הכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה - מכללה למשפטים); וימנה לה יושב ראש כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) אלה חברי הועדה:
(1) שני חברים שימנה שר המשפטים, שאחד מהם יהיה היושב ראש, והם ייקבעו מבין - היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) שני פרופסורים למשפטים מתוך רשימה שיגישו הדיקנים של הפקולטות למשפטים;
(3) שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון;
(4) חבר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות שימנה שר החינוך והתרבות;
(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה;
(6) רואה חשבון שתקבע לשכת רואי חשבון בישראל;
(7) כלכלן שיקבע נגיד בנק ישראל;
(8) חבר שיקבע מרכז השלטון המקומי בישראל.
(ג) לא נקבע אחד מהאמורים בסעיף קטן (ב) לועדה, תוך שלושה חדשים מתחילתו של סעיף זה או מיום פקיעת תוקפו של המינוי, יקבע שר המשפטים את החבר, כאמור בסעיף קטן (ב), במקום אותו גוף.
(ד) תקופת כהונתה של הועדה להכרה תהיה חמש שנים.
(ה) נתפנה מקומו של חבר הועדה או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימונה חבר אחר במקומו לתקופת הכהונה של אותה ועדה.
(ו) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו
בחוק זה או על-פיו.
25ב. הכרה במכללה למשפטים (תיקון: תשנ"א)
(א) הועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים לעניין סעיף 25(4), ובלבד שנתקיימו בה כל אלה:
(1) משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים;
(2) נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים;
(3) היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה;
(4) המכללה תקיים, שלא ממקורות של תקציב המדינה, קרן מילגות או תעניק בפועל מילגות, לסיוע לתלמידים הזקוקים לכך, לתשלום שכר הלימוד; הסיוע יינתן ל-20% לפחות מן התלמידים בשיעור של 25% לפחות משכר הלימוד המקובל במכללה.
(ב) ביטול הכרה שניתנה למכללה למשפטים, לרבות מפאת שהפרה או שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ייעשה בידי הועדה להכרה על-פי ההליכים והכללים לביטול הכרה במוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בשינויים המחוייבים, ובלבד שלא תהיה הגבלה של חופש הדעה והמצפון.
25ג. הכרה במכללה למשפטים כמוסד מוכר להשכלה גבוהה (תיקון: תשנ"א)
(א) מכללה למשפטים שהוכרה לענין סעיף 25, רשאית להגיש בקשה להכרה כמוסד מוכר על-פי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.
(ב) ניתנה הכרה למכללה למשפטים לענין סעיף 25, ולצורך הכרתה כמוסד מוכר כאמור בסעיף קטן (א), היא שינתה את צורת התאגדותה, או התמזגה עם תאגיד אחר, בין קיים ובין חדש, רואים את ההכרה שניתנה לה כמכללה למשפטים לענין סעיף 25, כאילו ניתנה להתאגדות החדשה, ובלבד שלא היה כרוך בשינוי זה כל דבר אחר שיכול היה להשפיע על הכרה זו.
25ד. דין מוסד שהוכר לפני תחילת סעיף 25ב (תיקון: תשנ"א)
(א) מוסד שהוכר לעניין סעיף 25 לפני תחילתו של סעיף 25ב, בין באורח זמני ובין דרך קבע, דינה של ההכרה בו יהא לכל דבר וענין, עד תום ארבע שנים מתחילתו של סעיף 25ב, כדין הכרה בלתי מסוייגת במכללה למשפטים; ביטול ההכרה במוסד כאמור יהיה בידי הועדה להכרה על-פי הוראות סעיף 25ב(ב).
(ב) מוסד כאמור בסעיף קטן (א), שלא קיבל הכרה בידי הועדה להכרה על-פי האמור בסעיף 25ב עד תום ארבע השנים האמורות, יפקע תקפה של ההכרה שניתנה לו; ואולם ימשיכו לראות בו מוסד שהוכר כאמור, לגבי מי שהחל את לימודיו במוסד לפני שפקע תקפה של ההכרה.
25ה. דין תלמידי מכללה למשפטים (תיקון: תשנ"א)
דינם של תלמידי מכללה למשפטים אצל רשויות המדינה ומוסדות ציבוריים, יהיה כדין תלמידים במוסד מוכר להשכלה גבוהה.
26. תנאים לרישום מתמחה (תיקון: תשכ"ג, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ח,)
אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר.
בפסקה זו, "פקולטה" - לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית.
(4) מי שקיבל במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.
26א. תנאים חריגים לרישום מתמחה (תיקון: תשנ"ד)5
על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.
27. סירוב הלשכה לרשום מתמחה (תיקון: תשס"ה)
הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך-דין, סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
28. (בוטל) (תיקון: תשס"ה)
29. מאמנים (תיקון: תשל"ז, תשנ"ד, מס' 35- תשע"א)5
(א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית-המשפט העליון ושופט בית-משפט מחוזי;
(1א) שופט של בית-דין לעבודה;
(2) שופט בית-משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על-ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על-ידי שר המשפטים בצו.
(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.
30. ביטול אישור (תיקון: תשל"א)
הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4), אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הלשכה נוכחה, על פי קובלנה של ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
(2) החבר הורשע על ידי בית-דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.
31. (בוטל) (תיקון: תשס"ה)
32. מספר המתמחים
מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.
33. העסקת המתמחים
לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.
34. המשך התמחות אצל מאמן אחר
מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.
35. תקופת ההתמחות (תיקון: תשכ"ג, תשל"ו, תשמ"ה, תשנ"ד)5
(א) תקופת ההתמחות תהיה שנים-עשר חודשים.
(ב) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים - רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ג) (בוטל)
36. (בוטל) (תיקון: תשכ"ג)
37. ייצוג שולחי המאמן
בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי-מאמנו בבית-משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
37א. בחינות בדיני ישראל (תיקון: תשכ"ג)
מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.
38. בחינות התמחות (תיקון: תשכ"ג, תשמ"ה)
(א) בתום תקופת-ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים; ואולם מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ-לארץ לפחות חמש שנים עורך-דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.
(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת-לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת-ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת-בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.
39. תכנית הבחינות וסדריהן (תיקון: תשכ"ג) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו-38 וסדריהן ייקבעו בתקנות.
39. תכנית הבחינות וסדריהן (תיקון: תשכ"ג, תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13 (תיקון תשס"ט)
תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן ייקבעו בתקנות.
40. ועדת בוחנת
הבחינות לפי סעיף 38 יהיו בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב-ראש, ושני עורכי-דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב מתוך רשימת-בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
41. משמעת מקצועית של מועמדים
בתקופת-התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת-משמעת רשאי בית-דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות - גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.
41א. דין מתמחה כדין עובד (תיקון: תשל"א)
(א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין, למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.
פרק חמישי: חברות בלשכה
42. הוראה כללית (תיקון: תשס"ב)
אדם הכשיר להיות עורך-דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
43. פרסום מוקדם והתנגדויות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה יתפרסמו בצורה שתיקבע לכך בכללים, ותוך תקופה שתקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
43. פרסום מוקדם והתנגדויות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע לכך בכללים, ותוך תקופה שתקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
44. סירוב הלשכה לקבל חבר (תיקון: תשס"ב-9, תשס"ה)
(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית, שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך-דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות - בין על ידי פסק-דין של בית-דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת - והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך-דין;
(3) (בוטלה)
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
45. (בוטל) (תיקון: תשס"ה)
46. רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע
החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית-המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת-חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת-דין.
47. ביטול החברות (תיקון: תשס"ה)
בית-דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית-הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.
48. פקיעת חברות (תיקון: תשס"ה)
חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה.
(3) הוכרז פושט רגל;
(4) נידון בבית-דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.
49. השעיית חברות (תיקון: תש"ס, תשס"ה)
חברותו של חבר הלשכה תושעה -
(1) אם הוכרז בפסק-דין פסול-דין מחמת מחלת-נפש - כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת-נפש לשמש כעורך דין - כל עוד לא בוטלה החלטה;
(2) אם נידון בבית-דין משמעתי להשעיה - למשך תקופת ההשעיה.
50. שמירת מרות וזכויות (תיקון: תש"ס)
מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
50א. חבר הלשכה שהושעה (תיקון: תש"ס)
הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו-97 הוראות מיוחדות לענינו.
51. חידוש חברות
מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.
52. סייג לחידוש חברות
על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול-דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.
52א. הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים (תיקון: תשכ"ב, מס' 35- תשע"א)
(א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית-דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי-הדין לפי פקודת עורכי-הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, "שופט" -
(1) שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות-קבע של צבע-הגנה לישראל.
(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 .
(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם"-
(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969;
(3) רשם לפי סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 .
(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית- לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
52ב. חברות מוגבלת (תיקון: תשכ"ג, תש"ס, תשס"ח)
חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת-דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:
(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי-דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב.
(3) אינו חייב בדמי-חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.
פרק ששי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי
53. שמירת כבוד המקצוע
עורך-דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת-דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
53א. סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים (תיקון: תשנ"ה, תשס"ד, תיקון מס' 36- תשע"א)
עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.
53ב. סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט (תיקון: תשס"ד11)
(א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
(1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.
(ב) לענין סעיף זה -
"בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"שופט" - לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;
"הליך קשור", ביחס להליך קודם - ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.
54. החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט
במילוי תפקידיו יפעל עורך-דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט.
55. הסדרת פרסומת (תיקון: תש"ס)
(א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.
56. איסור שידול לשם השגת עבודה
לא ישדל עורך-דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
57. שימוש בתארים
עורך-דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך-דין" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
58. איסור שותפות (תיקון: תשכ"ח, תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
עורך-דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך-דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן-הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה ושל עורך דין שממנו רכש את עסקו.
58. איסור שותפות (תיקון: תשכ"ח, תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
עורך-דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך-דין או עם אדם שאינו עורך עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן-הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.
59. איסור העסקה (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
עורך-דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה - בתקופת ההשעיה, או אדם שהוצא מן הלשכה.
59. איסור העסקה (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
עורך-דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין , או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, "מרשם" כהגדרתו בסעיף 98א.
59א. סייגים לעיסוק בחברת עורכי דין (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
(א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי-דין אלא אם נתקיימו אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה.
(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.
59א. סייגים לעיסוק בחברת עורכי דין (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
(א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי-דין אלא אם נתקיימו אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.
(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.
59ב. שם החברה (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.
59ב. שם החברה (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.
59ג. הגבלת שיתוף בהכנסות (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
(א) חברת עורכי דין לא תשתף רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין, אולם של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין שהחברה רכשה את עסקו.
(ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.
59ג. הגבלת שיתוף בהכנסות (תיקון: תשל"ח, תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
(א) חברת עורכי דין לא תשתף רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו ערוך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.
(ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.
59ד. איסור השתתפות למי שהושעה (תיקון: תשל"ח)
(א) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
(ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.
59ה. אחריות החברה בנזיקין (תיקון: תשל"ח)
לענין פקודת הנזיקין (נוסח חדש) רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
59ו. שמירת אחריות ודינים (תיקון: תשל"ח)
(א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע -
(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
(ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
60. עיסוק אחר (תיקון: תשס"ב-9)
(א) עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).
60א. חוות דעת מקדימה (תיקון: תשס"ח) 12
(א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
(ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.
(ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
61. עבירות משמעת (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
אלה עבירותמשמעת:
(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך-דין בקשר למקצועו;
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109;
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.
61. עבירות משמעת (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
אלה עבירותמשמעת:
(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך-דין בקשר למקצועו;
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.
62. שיפוט בתי הדין המשמעתיים
על עבירת-משמעת, אף אם נעברה בחוץ-לארץ, יתן עורך-דין את הדין לפני בתי-הדין המשמעתיים של הלשכה.
62א. (בוטל) (תיקון: מס' 35- תשע"א)
ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית-דין משמעתי בשל עבירת-משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.
64. שיפוט מקומי (תיקון: תש"ס8, תשס"ח)
(א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.
(ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.
(ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
64א. אי-תלות (תיקון: תשס"ח)
במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.
65. סדר הדין
סדרי-הדין בבתי-הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.
65א. פומביות הדיון (תיקון: תשס"ח) 12
(א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
(ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
(1) לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
(2) לשם הגנה על המוסר;
(3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;
(4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;
(5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;
(6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
(7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
(8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;
(9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.
(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו-(ו) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.
(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71.
66. סמכויות עזר (תיקון: תש"ם)
(א) סעיפים 9 עד 11 ו-27 (ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969, יחולו בשינויים המחוייבים בבית הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם -
(1) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי סעיף 27(ב) האמור ישולמו מקופת הלשכה;
(2) הקנסות שיטיל בית הדין המשמעתי לפי סעיף 11 האמור, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.
(ב) מי שלא התייצב בפני בית הדין המשמעתי אף על פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי-התייצבותו או כפיית התייצבותו.
67. ראיות
בית-דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית-משפט.
67א. העברת תיקים ומסמכים (תיקון: תשמ"ז)
ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה, על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.
68. ענשים (תיקון: תש"ם, תשמ"ז)
אלה הענשים שבית-דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת-משמעת:
(1) אזהרה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;
(5) הוצאה מן הלשכה.
68א. השעיה על תנאי (תיקון: תשמ"ז)
(א) הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
(ב) מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר - תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן - עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה - מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת.
68ב. הפעלת השעיה על תנאי (תיקון: תשמ"ז)
(א) מי שנדון להשעיה על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה על תנאי.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית הדין האמור.
(ג) צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת.
(ד) לענין סעיף 69(ב) יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה.
68ג. תקופת השעיה בזו אחר זו (תיקון: תשמ"ז)
מי שהוטל עליו עונש השעיה בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש השעיה על תנאי ישא את שתי תקופות ההשעיה בזו אחר זו, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי שהרשיעו בעבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.
68ד. תחילת השעיה שהופעלה (תיקון: תשמ"ז)
מי שהופעלה נגדו השעיה על תנאי יתחיל לשאת בעונש ביום מתן הצו המפעיל, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי על יום התחלה אחר.
68ה. השעיה חופפת (תיקון: תשמ"ז)
(א) מי שנידון במשפט אחד לענשי השעיה בשל עבירות שונות, ולא הורה בית הדין המשמעתי שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש ההשעיה של התקופה הארוכה ביותר.
(ב) מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית-הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.
69. החלטות אחרות של בית הדין (תיקון: תש"ם, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"ס)
(א) בית-דין משמעתי רשאי -
(1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין;
(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;
(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד;
(5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;
(6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין.
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.
(ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי.
(ד) בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
69א. החלטה ברוב (תיקון: תש"ם)
נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת - תכריע הדעה אשר, לדעת אב בית הדין, מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, או מידת ההשעיה הזמנית, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש את מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
69ב. העמדת פסק דין לעיון הציבור (תיקון: תשס"ח) 12
(א) הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור.
(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.
70. ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי (תיקון: תשמ"ז, תשס"ח)
על פסק-דין של בית-דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית-הדין המשמעתי הארצי, וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים.
71. ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (תיקון: תשל"ח, תשמ"ז, תשס"ח) 12
על פסק-דין של בית-הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק-הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.
71א. סמכויות בית המשפט שלערעור (תיקון: תשס"ח)
בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שבית הדין המשמעתי היה מוסמך לתתה.
72. דחיית הביצוע (תיקון: תש"ם, תשס"ח)
(א) ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב רק בשל כך שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.
(א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור - בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים;
(ב) פסק דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור - בית הדין המשמעתי או בית המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים;
(ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו-71.
73. ערעור על פסק דין נגד מתלונן (תיקון: תשמ"ז)
פסק-דין של בית-דין משמעתי המחייב מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 69(א)4 או (5) ניתן לערעור כמו פסק-דין של בית-משפט שלום בענין אזרחי.
74. ביצוע חיובים כספיים (תיקון: תש"ס)
(א) חיוב של נאשם בתשלומים לפי סעיף 69(א)(2), (3) או (4), חיוב של מתלונן לפי סעיף 69(א)(5) וחיוב של הלשכה לפי סעיף 69(א)(5א) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בענין אזרחי.
(ב) חיוב המדינה לפי סעיף 69(א)(5א) יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בענין אזרחי נגד המדינה.
75. הרשעה בפלילים
עורך-דין שהורשע בבית-משפט או בבית-דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית-דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
76. ערעור
על החלטת בית-דין משמעתי מחוזי לפי סעיף 75 יחולו הוראות הסעיפים 70 עד 72.
77. הודעה על הרשעה בפלילים
בית-משפט ובית-דין צבאי שהרשיע עורך-דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק-הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה.
78. השעיה זמנית (תיקון: תשכ"ח, תש"ם, תשמ"ט, תש"ס, תשס"ח)
(א) (בוטל)
(ב) עורך-דין שהורשע בבית-משפט או בבית-דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית-דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק-הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
(ג) עורך-דין שהוגש נגדו כתב-אישום בבית-משפט או בבית-דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית-דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך-דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך-דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין עד להכרעת דינו בבית-המשפט או בבית-הדין הצבאי; הורשע בדינו - רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף-קטן (ב).
(ד) החליט בית הדין על השעיה זמנית על-פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.
(ה) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו-71.
(ו) ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.
(ז) הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.
79. מעמד היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשכ"ה)
(א) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי פרק זה, אף אם לא היה קובל או מערער.
(ב) בכל עת עד להכרעת הדין בבית-דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת-משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון - גם לבית-הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.
80. דין משמעת ודין פלילי
(א) דיון לפי פרק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
(ב) הואשם עורך-דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית-דין משמעתי לפי פרק זה, רשאי בית-הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.
פרק שביעי: עניני שכר-טרחה
81. תעריף מינימלי (תיקון: תשנ"ג)
המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.
82. תעריף מקסימלי
קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסויימים שיש לקבוע בעדם תעריף מכסימלי לשכר-טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מכסימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך-דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים.
83. אישור תעריפים
תעריפי שכר-טרחה לפי הסעיפים 81 או 82 טעונים אישור שר המשפטים.
84. איסור שכר לפי תוצאות
(א) לא יתנה ולא יקבל עורך-דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
(ב) התנה או קיבל עורך-דין שכר-טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.
(ג) נקבע תעריף מכסימלי לשכר-טרחתו של עורך-דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר - אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.
85. איסור שכר כולל
לא יתנה ולא יקבל עורך-דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר-טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר לבין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.
86. הפרת סעיפים 85-82 - עבירת משמעת (תיקון: תשנ"ג)
עורך-דין שהתנה או קיבל שכר-טרחה בניגוד לסעיפים 82 עד 85, אשם בעבירת-משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.
87. החזרת שכר מופרז
מי ששילם שכר-טרחה למעלה מהמגיע לפי הסעיפים 82 או 86, רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.
88. זכות עיכוב (תיקון: תשכ"ח)
להבטחת שכר-טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך-דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ובפרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר-טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.
89. חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה
הלשכה תחווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר-טרחתו של עורך-דין אם נדרשה לכך על ידי בית-משפט, בית-דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.
פרק שביעי א': ממונה במקום עורך-דין במקרים מיוחדים (תיקון: תשל"א)
89א. מינוי ממונה (תיקון: תשל"א)
(א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה - עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו - רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה - בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם.
(ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.
(ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.
(ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.
89ב. המינוי כללי או מסוייג (תיקון: תשל"א)
(א) המינוי יכול שיהיה כללי לכל עניניו המקצועיים של עורך-הדין, או מסוייג לסוגי ענינים או לענינים מסויימים.
(ב) לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך-הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.
89ג. תקופת המינוי (תיקון: תשל"א)
תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, לבקשת הועד המחוזי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר ממונה מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא הממונה רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.
89ד. מעמדו של נאמן (תיקון: תשל"א)
(א) מנהל עזבונו של עורך-הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן אחר על רכושו (להלן - נאמן) שהוא עצמו עורך-דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך-הדין אלא אם נתמנה לממונה.
(ב) נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך-הדין, אם דרש זאת הממונה.
89ה. סמכות הממונה (תיקון: תשל"א)
דינו של ממונה, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך-הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:
(1) ענין שבו יש לעורך-דין אחר יפוי-כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;
(2) ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.
89ו. הודעה ללקוח (תיקון: תשל"א)
ממונה יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר ליום המינוי, ללקוחו של עורך-הדין אשר בענינו הוסמך לטפל.
89ז. הודעה לערכאה שיפוטית (תיקון: תשל"א)
ייצג עורך-הדין בעל-דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.
89ח. שכר טרחה והוצאות (תיקון: תשל"א)
(א) שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך-הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה.
(ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך-הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך-הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.
פרק שביעי ב': קרן גימלאות (בוטל) (תיקון: תש"ס8)
89ט. - 89יד. (בוטלו) (תיקון: תש"ס)
פרק שמיני: הוראות שונות
90. סוד מקצועי
דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך-דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך-הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך-הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, בלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
91. אישור של יפוי-כוח (תיקון: תשמ"ז)
יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך-הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.
92. העברת יפוי כח
עורך-דין שניתן לו יפוי-כוח לפעול בתחום הפעולות המפורשות בסעיף 20, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך-דין אחר לפעול במקומו.
93. מימון פעולות הלשכה (תיקון: תשמ"ה, תשס"ח)
(א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית, להטיל על חבריה דמי-חבר ואגרות למימון פעולותיה החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי-חבר המוטלים עליו על אף דרישת-תשלום בכתב מראש הלשכה או מחבר הועד המרכזי שקבע ראש הלשכה באישור הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי-החבר; צו-תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק-דין סופי של בית-משפט, אולם תוך חמישה-עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
(ג) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
(ד) שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה) דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
(ו) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.
94. אגרות בעד שירותים בהכנסות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא - חברים; האגרות יפורסמו ברשומות.
94. אגרות בעד שירותים בהכנסות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 22.2.2010) 13
(א) הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.
(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" - כהגדרתו בסעיף 98א.
95. תקציב
תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית; תקציבי הועדים המחוזיים - על ידי ועדים אלה.
96. הסגת גבול המקצוע
מי שאינו עורך-דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי-דין, דינו - קנס חמשת אלפים לירות.
97. התחזות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
מי שמתחזה כעורך-דין, ועורך-דין העושה בתקופת-השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי-דין, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
97. התחזות (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
(א) מי שמתחזה כעורך-דין, ועורך-דין העושה בתקופת-השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי-דין, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
98. שלילת תביעת שכר (תיקון: תשס"ט) (בתוקף עד יום 22.2.2010) 13
לא יזדקק בית-משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך-דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי-דין.
98. שלילת תביעת שכר (תיקון: תשס"ט) (בתוקף מיום 23.2.2010) 13
(א) לא יזדקק בית-משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך-דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי-דין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס"ט) 13
סימן א': הגדרות (תיקון: תשס"ט) 13
98א. הגדרות (תיקון: תשס"ט) 13
בפרק זה -
"מרשם" - מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות סעיף 98ו ולהוראות לפי סעיף 98יג;
"משרד עורכי דין זר" - אחד מאלה:
(1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(א) מטרתו מתן שירותים משפטיים;
(ב) החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
(ג) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
(2) יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
"עורך דין זר" - מי שרשום במרשם;
"שירות משפטי בעניין דין זר" - אחד מאלה:
(1) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה - דין זר);
(2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
(א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים .
משפטיים בעניין דין זר.
(ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו-52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.
(ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
(2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
(ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
(3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
(4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.
(ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
98ג. חובת ציון התואר "עורך דין זר" ומדינת ההסמכה (תיקון: תשס"ט) 13
עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;
(2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
(3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין .
98ד. מתן שירות משפטי בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
(א) על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אם קיבל היתר לכך מהוועד המרכזי או ממי שהוועד המרכזי הסמיך לעניין זה, לתת שירות משפטי בעניין דין זר בישראל, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בישראל שלא בדרך עיסוק.
(ב) הוועד המרכזי יודיע למבקש ההיתר על החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת הוועד המרכזי יראו כאילו ניתן ההיתר.
98ה. קבלת כספים בנאמנות על ידי עורך דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים (תיקון: תשס"ט) 13
98ו. מרשם עורכי דין זרים (תיקון: תשס"ט) 13
(א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה;
(2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום;
(3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית;
(4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה - הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:
(1) ערבות;
(2) ביטוח;
(3) פיקדון.
(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.
(ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;
(2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.
(ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה:
(1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל;
(2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;
(3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית .
(ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
98ז. מחיקה והתליה של רישום במרשם (תיקון: תשס"ט) 13
(א) הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
(2) הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;
(3) הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף 42;
(4) הוא הוכרז פושט רגל;
(5) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם;
(6) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:
(א) הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;
(ב) התגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם;
(7) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי הוכח לפניו שהרישום הושג במרמה.
(ב) הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל - למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;
(2) התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות בפסקה (1) של סעיף 49 - למשך התקופות המפורטות באותה פסקה, לפי העניין;
(3) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם - למשך התקופה שקבע.
(ג) עורך דין זר שהוגשו נגדו מחוץ לישראל כתב אישום או קובלנה משמעתית, רשאי בית דין משמעתי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
98ח. הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם (תיקון: תשס"ט) 13
התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף 98ז(א)(1), (4) או (6)(א) או 98ז(ב)(1) או (2), או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.
סימן ד': משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס"ט)
98ט. שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
(א) על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
(1) מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
(2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה - בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.
(ב) הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין. שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין.
98י. שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.
98יא. עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
(א) על אף הוראות סעיפים 58 ו-59א, רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, כשותף או כחבר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר במשרד עורכי הדין הזר כאמור, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד - גם אם יש לו הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.
(ב) עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר כשכיר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו הם עורכי דין או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
(ג) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטווה להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יב.
(ד) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד .
98יב. הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס"ט) 13
(א) בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי פרק זה, או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה.
(ב) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה, רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
(ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א) או (ב).
(ד) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 עד 72, בשינויים המחויבים.
סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס"ט) 13
98יג. כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס"ט) 13
המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים אלה:
(1) סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;
(2) דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;
(3) הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;
(4) חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;
(5) סדרי דין בהליך לפי סעיף 98יב;
(6) הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים.
פרק תשיעי: הוראות-מעבר
99. עורכי-דין רשומים
מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי-הדין לפי פקודת עורכי-הדין, 1938 (להלן - פנקס עורכי-הדין) והיה אותו זמן תושב ישראל, יהיה חבר הלשכה מתחילת חוק זה.
100. חברות של עורכי דין במקרים מסויימים
מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי-הדין, ולא היה תושב ישראל, או שהתעסקותו במקצוע הותלתה על ידי המועצה המשפטית, או שנתקיים בו האמור בסעיף 48(3), רשאי לבקש להתקבל ללשכה; על קבלתו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 42 עד 47; הוא הדין במי ששמו נמחק מפנקס עורכי-הדין על פי צו המועצה המשפטית, ועברו מאז עשר שנים, אלא שהלשכה רשאית, לפי שיקול-דעתה, להסכים לקבלו ללשכה או לסרב לו.
101. חישוב ותק מאמנים
מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי-הדין תיחשב לו תקופת היותו רשום כתקופת-ותק לענין הסעיפים 16 ו-29, ומי שערב תחילתו של חוק זה היה רשאי לשמש מאמן, ייחשב כאילו אושר להיות מאמן לפי סעיף 29(4).
102. חישוב תקופת התמחות (תיקון: תשכ"ג)
מי שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה, תיחשב לו התמחותו בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, כהתמחות לפי חוק זה; מי שקוצרה תקופת התמחותו על ידי המועצה המשפטית, תקוצר באותה תקופה גם התמחותו לפי חוק זה ובלבד שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק או תוך שנתיים לאחר תחילתו, וסעיף 35(ג) לא יחול עליו.
102א. הפחתת תקופת התמחות למי ששירת שירות מיוחד (תיקון: תשכ"ג, תשל"ב)
מי שלפני ה' באייר תש"ט (4 במאי 1949) שירת שירות מיוחד ליישוב, להקמת המדינה או למדינה, רשאית הלשכה להפחית תקופת התמחותו, ובלבד שלא תפחת משנה.
103. שמירת בחינות
מי שנבחן בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, ייחשבו לו הבחינות שעמד בהן כבחינות לפי חוק זה.
103א. שמירת-לימודים (תיקון: תשכ"ג)
מי שקיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים אישור שסיים חוק-לימודיו המשפטיים לפי תכנית-הלימודים של בית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב, רואים אותו לענין סעיף 24, כבעל השכלה משפטית גבוהה, והוא רשאי להירשם כמתמחה בתנאים האמורים בסעיף 26(2).
104. שמירת מינויים
מי שנתמנה לפני תחילת חוק זה לפי סעיף 4(3) לפקודת עורכי-הדין, 1938, ייחשב כאילו נתמנה לפי סעיף 23 לחוק זה.
105. המשך פעולות ורציפות
כל פעולה שהמועצה המשפטית התחילה בה לפני תחילתו של חוק זה, תסיים אותה היא על אף האמור בסעיף 111, מלבד אם העבירה את המשך הטיפול בה לידי הלשכה לפי תקנות שיתקין שר המשפטים.
105א. עבירות משמעת לפני תחילת החוק (תיקון: תשכ"ב)
עבירת-משמעת לפי פקודת עורכי-הדין, 1938, והתקנות שהותקנו לפיה שנעברה לפני יום תחילתו של חוק זה, והמועצה המשפטית לא התחילה לדון בה לפני אותו יום, תידון לפני בתי-הדין המשמעתיים של הלשכה כאילו היתה עבירת-משמעת לפי חוק זה שנעברה אחרי תחילתו.
106. העברת סמכויות וחיובים (תיקון: תשכ"ג)
כל מקום שחיקוק, חוץ מחוק זה, מסמיך או מחייב את המועצה המשפטית או את הסתדרות עורכי-הדין בישראל או מוסד ממוסדותיה או את לשכת הפרקליטים או לשכת עורכי-הדין למינוי או לכל פעולה אחרת, תהיה מעתה מוסמכת או מחוייבת לכך המועצה הארצית של הלשכה.
106א. תיאום חיקוקים (תיקון: תשכ"ג)
כל מקום בחיקוק, חוץ מחוק זה, המדבר בפנקס עורכי-הדין - אף פנקס חברי לשכת עורכי-הדין במשמע.
107. רואי חשבון
הוראת סעיף 60(1) לא תחול על מי שביום קבלת חוק זה בכנסת היה רשום בפנקס עורכי-הדין והיה בעל רשיון רואה-חשבון.
פרק עשירי: הפעלת החוק
108. הבחירות הראשונות למוסדות הלשכה (תיקון: תשכ"ב)
הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי-הדין ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961); לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת-בחירות מבין חברי המועצה המשפטית.
109. התקנת כללים (תיקון: תשכ"ח, תשס"ח)
המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה - כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
(1) בחירתם, הרכבם וסדרי-עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
(2) סדרי-קבלתם של מתמחים ורישומם, ודרכי-הפיקוח על התמחותם;
(3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
(4) כללי האתיקה המקצועית;
(5) סדרי-הדין לפני בתי-הדין המשמעתיים;
(6) מתן סעד משפטי למעוטי-אמצעים;
(7) מדי עורכי-הדין וסדרי-לבישתם;
(8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי-דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
(9) חובת עורכי-הדין לבייל יפויי-כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע.
(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות.
כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומו; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר כפי שנהגה המועצה המשפטית.
109א. חובת התקנת כללים (תיקון: תש"ע15)
המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים 109א וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות סעיף 109 יחולו בשינויים המחויבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה
110. ביצוע התקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף להוראות סעיף 109.
111. ביטולים ושמירת תקנות
פקודת עורכי-הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938 - בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשה לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.
112. כותבי בקשות
פקודת כותבי-בקשות (מתן-רשיונות) - בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ"ח בניסן תרצ"ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי-הדין, 1938, רשאי, על אף האמור בסעיף 20 לחוק זה, להמשיך במתן שרות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב' באייר תש"ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.
113. תחילת תוקף
תחילתו של חוק זה, פרט לסעיף 108, תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.
תוספת (תיקון: תשל"א)
(סעיף 41א)
(1) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
(2) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959;
(3) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949;
(4) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;
(5) חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963,
(6) חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), תש"ל-1970;
(7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959.
______________________________
1 ס"ח תשכ"א, 178; תשכ"ב, 15; תשכ"ג, 66, 145, תשכ"ה, 25; תשכ"ח, 12; תשל"א, 178, 180; תשל"ב, 36; תשל"ו, 98, 126; תשל"ז, 7; תשל"ח, 200; תש"ם, 108, 110; תשמ"ה, 197; תשמ"ז, 36; תשמ"ט, 64; תש"ן, 119; תשנ"א, 172; תשנ"ב, 72; תשנ"ג, 20; תשנ"ד, 272, 364; תשנ"ה, 189; תשנ"ח, 176; תש"ס, 134, 182; תשס"ב, 96; תשס"ג, 384; תשס"ד, 327; תשס"ה, 745; תשס"ח, 595; תשס"ט, 149, 165; תש"ע, 248; תיקון מס' 35, תשע"א, 353. התקבל בכנסת ביום כ"ו בשבט התשע"א (31 בינואר 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 529, מיום א' באב התש"ע (12 ביולי 2010), עמ' 1256.
ק"ת תשס"ט, 1325;
2 ס' 23 לחוק עורכי הדין (תיקון: מס' 15) התשמ"ז-1987 (ס"ח תשמ"ז, 39) קובע כי לענין סעיפים 14 ו-15 לא תבוא בחשבון תקופת כהונה של חבר בית דין משמעתי שקדמה לתחילתו של החוק המתקן.
3 פורסמו כללים במסגרת סעיף 25 להכרה בתואר בוגר בלימודי משפט במוסדות באנגליה ובארצות הברית (י"פ תשמ"ו, 3008; תשנ"ה, 3410).
4 (בוטל)
5 סעיף 4 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 22), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 273) קובע:
"4. הוראות מעבר
מי שהחל בהתמחות כאמור בפרק הרביעי לחוק העיקרי, וביום תחילתו של חוק זה -
(1) נותרה לו תקופת התמחות שאינה עולה על ששה חודשים - לא יחול עליו האמור בסעיף 3 לחוק זה;
(2) נותרה לו תקופת התמחות העולה על ששה חודשים ואינה עולה על שנים עשר חודשים - תהיה תקופת התמחותו חמישה עשר חודשים, ולא יחול עליו האמור בסעיף 3 לחוק זה;
(3) נותרה לו תקופת התמחות העולה על שנה, תהיה תקופת התמחותו שנה אחת והוראות חוק זה יחולו עליו."
6 סעיף 13 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 24), התשנ"ה-1995 (ס"ח תשנ"ה, 192) קובע לענין סעיף 6א וסעיף 53א לחוק העיקרי:
"13. תחילה
(א) תחילתו של סעיף 2 לחוק זה (6א לחוק העיקרי) ביום תום כהונתם של מוסדות הלשכה שנבחרו או נתמנו בבחירות שיתקיימו על פי חוק לשכת עורכי הדין (מועד הבחירות ובחינות התמחות) (הוראות שעה), התשנ"ה-1995.
(ב) תחילתו של סעיף 12 לחוק זה (53א לחוק העיקרי) ביום תום כהונתם הנוכחית של עורכי הדין המכהנים כחברי הועדות לבחירתם או למינוים של שופטים ביום תחילתו של חוק זה."
7 סעיף 3 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 25), התשנ"ח-1998 (ס"ח תשנ"ח, 176) קובע לענין הוספת פסקה (2א):
"3. הוראת מעבר
לענין סעיף 25(2א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, דין מוסד אשר הוראת סעיף 8(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 11), התשנ"ח-1998, חלה עליו, כדין מוסד בעל רשיון לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958."
8 סעיפים 16, 17 ו-18 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 136) קובעים לגבי סעיפים 9, 9א, 12, 12א, 13, 15 ו-64:
"16. הוראות מעבר
(א) לענין הרישום של חברי הלשכה לפי סעיף 12א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה -
(1) יראו את חבר הלשכה שהיה רשום בפנקס הבוחרים שהיה בתוקף לענין הבחירות למוסדות הלשכה שנערכו ביום ט"ז בתמוז התשנ"ט (30 ביוני 1999), כרשום במחוז בהתאם לרישומו בפנקס הבוחרים האמור;
(2) יראו את מי שהיה חבר הלשכה ערב תחילתם של סעיפים 12 ו-12א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 3 לחוק זה ולא נכלל בפנקס הבוחרים כאמור בפסקה (1), כרשום במחוז על פי מקום עבודתו הראשי כרשום בלשכה.
(ב) החל דיון בקובלנה נגד עורך דין בבית דין משמעתי מחוזי לפני תחילתו של סעיף 64 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, יימשך הדיון באותו בית דין.
17. תחילה
(א) תחילתם של סעיפים 9(א)(6), 9א(ד), 12, 12א, 13, 15(א) ו-64 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 1 עד 4, 6(1) ו-11 לחו זה, בהתאמה, וכן תחילתו של סעיף 16 לחוק זה - שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 17.3.2000).
(ב) ביטולו של פרק שביעי ב' לחוק העיקרי כאמור בסעיף 15 לחוק זה - החל ביום כ"ז באדר ב' התשנ"ה (29 במרס 1995).
18. הוראות מיוחדות לענין הפעלת מחוז הצפון
מחוז הצפון של הלשכה כאמור בסעיף 12(4) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה יחל לפעול בהדרגה כלהלן -
(1) הועד המחוזי הראשון של מחוז הצפון ייבחר במועד הבחירות לועדים המחוזיים שייערכו לראשונה לאחר פרסומו של חוק זה; לקראת הבחירות האמורות תרשום הלשכה את חברי הלשכה הרשומים במחוז חיפה ושמקומם הרשום בלשכה לענין סעיף 12א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה נמצא בתחומו של מחוז הצפון כחברי מחוז הצפון ותודיע על כך לאותם חברים; הוראות בדבר סדרי הרישום ועררים עליו ייקבעו בכללים;
(2) עד לבחירת הועד המחוזי הראשון יוסיף תחומו של מחוז חיפה להיות אזורי שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים בחיפה ובנצרת ומוסדות הלשכה של מחוז חיפה יוסיפו להיות של שני המחוזות כאחד;
(3) הבחירות הראשונות של חברי בית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז הצפון ייערכו במועד הבחירות של כלל חברי בתי הדין המשמעתיים המחוזיים שייערכו לראשונה לאחר הבחירות האמורות בפסקה (1);
(4) עד לבחירת חברי בית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז הצפון רשאי קובל להגיש לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז חיפה קובלנה כנגד עורך דין הרשום במחוז הצפון, על אף הוראת סעיף 64(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה;
(5) החל דיון בקובלנה כאמור בפסקה (4) לפני בחירת חברי בית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז הצפון יימשך הדיון בה בבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז חיפה; לא החל דיון בקובלנה לפני בחירת חברי בית הדין יועבר הדיון לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז הצפון."
9 סעיפים 13(2) ו-14 (3) לחוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 98) קובעים לגבי סעיפים 44 ו-60:
"13. תקנות וכללים ראשונים
תקנות וכללים ראשונים, לפי הסעיפים המפורטים להלן, יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה: (החוק פורסם ביום 15.1.2002).
(2) סעיף 60 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה;
14. תחילה
תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן, בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה:
(3) סעיפים 44 ו-60 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כנוסחם בסעיף 4(2) ו-(3) לחוק זה;"
10 סעיף 4 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 29), התשס"ג-2003 (ס"ח תשס"ג, 384) קובע:
"4. תחולה
(א) סעיף 9(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה יחול על הרכב המועצה הארצית, החל בבחירות למועצה הארצית שיתקיימו לראשונה לאחר פרסומו של חוק זה.
(ב) סעיף 11(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה יחול על הרכב הועד המרכזי, החל בבחירות לועד המרכזי שיתקיימו לראשונה לאחר פרסומו של חוק זה."
11 סעיף 8(א)(6) ו-(ב) לחוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 328) קובע לגבי הוספת סעיף 53ב:
"8. תחילה ותחולה
(א) מועד תחילתן של הוראות הסעיפים המפורטים להלן יהיה 30 ימים לאחר יום תחילתו של חוק זה:
(6) סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כנוסחו בסעיף 6(2) לחוק זה.
(ב) הוראות חוק זה לא יחולו על הליך התלוי ועומד ביום תחילתו, אלא אם כן נוצרה.
12 סעיפים 26 ו-27 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 601; תשס"ט, 149) קובע לגבי תיקון סעיפים 14, 15, 18ב, 18ג, 18ד, 60א, 63, 65א ו-69ב, 70, 71:
"26. מינויים לראשונה
(א) בסעיף זה ובסעיף 27 , "המועד הקובע" - 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) חברי ועדת המינויים ימונו לראשונה לפי הוראות סעיף 18ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים, ימונו לראשונה לפי הוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2 ו-3 לחוק זה, עד המועד הקובע, ויחלו לכהן בתפקידם במועד הקובע.
(ד) חברי ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות ימונו לראשונה לפי סעיף 18ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, עד המועד הקובע, ויחלו לכהן בתפקידם במועד הקובע.
(ה) הפרקליטים ימונו לראשונה לפי הוראות סעיף 18 ג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, בתוך שלושה חודשים מהמועד הקובע, ויחלו לכהן בתפקידם בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע.
27. תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א) תחילתם של סעיפים 60 א, 63 , 70 ו-71 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 12 , 13 , 18 ו-19 (3) לחוק זה, במועד הקובע.
(ב) הוראות סעיפים 65 א ו-69 ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 16 ו-17 לחוק זה, יחולו על קובלנות המוגשות ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ג) הוראות סעיף 71 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 19(1) ו-(2) לחוק זה, וסעיף 41(ג) לחוק הנוטריונים, כנוסחו בסעיף 25(1)(א) לחוק זה, יחולו על ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי המוגש ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ד) הוראות סעיפים 72 ו-78 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 21 ו-22 לחוק זה, וסעיפים 41(ד) ו-42 (ד) לחוק הנוטריונים כנוסחם בסעיף 25 לחוק זה, יחולו על קובלנה שביום תחילתו של חוק זה טרם ניתן פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי בעניינה.
(ה) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים המכהנים ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לכהן בתפקידם עד המועד הקובע, ולעניין כהונתם ימשיכו לחול ההוראות לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.
(ו) לעניין קובלנה שהוגשה לפני המועד הקובע, תבוא ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית במקום הוועד המרכזי או ועד מחוזי, כקובלת או כמערערת, הכל לפי העניין, החל במועד הקובע."
13 סעיף 7 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ס"ח תשס"ט, 172) קובע לגבי תיקון סעיפים 2, 39, 43, 58, 59, 59א, 59ב, 59ג, 61, 94, 97, 98 והוספת פרק שמיני א':
"7. תחילה
תחילתו של פרק זה שבעה חודשים מיום פרסומ של חוק זה, או ביום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כנוסחו בסעיף 6(13) לחוק זה, לפי המאוחר." (החוק פורסם ביום 23.7.2009).
14 תקנות 1, 2 לכללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי ביתי הדין המשמעתיים)(תיקון), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 1325) קובעות לגבי תיקון תקנה 15:
"1.תיקון סעיף 2
בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ"ט- 1999, במקום "במחוז הצפון 18 - "יבוא" במחוז הצפון-36 " .
2.תיקון סעיף 5
כללים אלה יחולו לעניין מספר חברי בית הדין המשמעתי במחוז הצפון שימונו בידי ועדת המינויים כאמור בסעיף 15 לחוק כתיקונו בסעיף 3 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס'32),התשס"ח-2008."
15.סעיף 4 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 34), התש"ע-2009 (ס"ח תש"ע, 249) קובע לגבי תיקון סעיפים 2, 3, והוספת 109א:
"4. תחילה וחובת התקנת כללים ראשונים
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום כניסתם לתוקף של כללים לפי סעיף 109א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה; כללים ראשונים כאמור, יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה."
16. תחולה (תיקון מס' 35 תשע"א)
סמכות לשכת עורכי הדין שלא לחדש חברות בה או להפסיקה, לפי סעיף 52א(ג) או (ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, תחול לגבי מי שהורשע בעבירה פלילית או שהורשע בעברית משמעת, לפי העניין, ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
אזור המרכז
ערים נוספות
אזור הצפון
ערים נוספות
אזור הדרום
ערים נוספות
אזור השפלה והסביבה
ערים נוספות
ירושלים והסביבה
ערים נוספות
אזור השרון והסביבה
ערים נוספות
יהודה ושומרון
אילת
חיפה והקריות
ראשי
דף בית - פסקדין
חיפוש במאגרים
המגזין
חקיקה
פייסבוק
שרות לקוחות
תנאי שימוש אודות
תחומי משפט במגזין
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי ניכור הורי דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות בנקים קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות מיסים תעבורה צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 לשון הרע חדלות פירעון אזרחויות ואשרות ירושות וצוואות
עורכי דין לפי תחום
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי גישור עסקי הדין האמריקאי דיני תעופה מטבעות דיגיטליים אשרות עבודה דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות תקשורת ואינטרנט מיסים תעבורה חוקתי ומנהלי גישור ובוררויות צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 פשיטת רגל תביעות ייצוגיות לשון הרע דיני ספורט אזרחויות ואשרות אזרחות זרה ודרכון זר ירושות וצוואות נוטריון
שיתופי פעולה
ערוץ המשפט באתר ynet ערוץ המשפט באתר mako התאחדות בוני בארץ עוקץ ייעוץ seo : שמוליק דורינבאום
כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ